בס"ד

חזקת החפות חותמת גומי במעצר ימים

במשפט פלילי בבית המשפט האמריקאי שהתנהל בשנת 1895, בפני הקיסר הרומאי יוליאנוס נגד אחד המושלים שסרו למרותו, נקבע כי חזקת החפות היא עיקרון מהמדרגה  הראשונה. הנאשם הכחיש את האישומים, והתובע שהתקשה להוכחתם פנה לקיסר בטרוניה: "אם די להכחיש – מה יהיה על האשמים" . השיב הקיסר : "אם די לטעון שהאדם אשם  - מה יהיה על החפים מפשע "

מה שהטריד את הקיסר יוליאנוס והטריד פחות את שופטת המעצרים . החלטה בנוגע למעצר אדם כמעט בלי נימוקים, צורת התנהלות שנראית כמו חותמת גומי למבקשת המשטרה. יהיה ברור למשטרה שהיא מופקדת על שלום הציבור ועל אף המאבק קשה שהיא מנהלת בפשיעה המאורגנת ובכלל, הרחקתם של חשודים מהרחוב היא אמנם פתרון מתבקש,  אבל בית המשפט צריך לאזן זאת עם חזקת החפות ועם זכות היסוד לחירות . זכויות אלה נפגעות  פגיעה אנושה דווקא בעת הליכי המעצר. זאת משום שהמעצר נעשה על יסוד  חשדות בלבד. בכך הוא נבדל מהמאסר שמוטל כעונש לאחר שהנאשם הורשע במשפט.

חזקת החפות, שלפיה אדם נחשב חף מפשע עד להרשעתו בדינו, מהווה עיקרון יסוד אוניברסלי, המוכר בשיטת המשפט של מרבית מדינות בעולם. לפיה, מוטלת חובה על התביעה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר כתנאי להרשעתו. תפיסה זו נקבעה כהלכה מחייבת אף בפסיקת בית – המשפט העליון האמריקאי.

חוק סדר הדין הפלילי בישראל חייב את בית המשפט לעשות איזון כזה. החוק קובע שניתן לעצור חשוד לפני הגשת כתב אישום , למשך 30 יום לכל היותר, אך ורק אם קיים סיכון ממשי שאם החשוד יישאר חופשי הוא יסכן את שלום הציבור או היחיד או ישבש הליכי משפט.  עצם החשד בביצוע עבירה לא מספיק לשם המעצר. 

בתי המשפט בישראל  הבהירו שהסלידה מעבריינות, פשיעה, מחומרת העבירה או דאגתנו לאפקטיביות ויעילות המשפט הפלילי , וגם לא לדעת הקהל של למה יגיד הציבור על זה שהחשודים מתהלכים חופשיים בשוק, אין בהן כדי להצדיק שלילת חירותו של  האדם ומעצרו מאחורי סורג ובריח. ואף נקבע שגם במקרים בהם קיים חשש  ששחרור החשוד יסכן את הציבור, חייב בית המשפט לשקול אם ניתן להפיג סכנה זו על ידי שימוש באמצעי דרסטי פחות, כמו מעצר בית תחת פיקוח הדוק.

העקרונות האלה לא משתנים גם כאשר מוגשים כתב אישום או הודעה על כוונה להגישו. אז ניתן לעצור את החשוד עד תום משפטו, ולא רק למשך 30 יום, אבל עדיין מוטלת על בית המשפט חובה להצביע על המסוכנות של הנאשם ועל כך שלא ניתן להתגבר עליה על ידי תחליף מעצר .

שופט בית המשפט העליון  יצחק זמיר הגדיר זאת ואמר, ההגנה על חירות היא מבחן אופי של החברה, החשיבות שמייחסים לחירות באה לידי ביטוי לא רק באמירות יפות, ולא רק בספרי המשפט, אלא בחיי היום – יום של אולם המעצרים . המעצר לא יכול להיות תגובה אינסטינקטיבית . צריך להינתן הסבר לסיבות שבגללן עוצרים חשוד שאין לו עבר פלילי , חוץ מאשר חומרת העבירות והסלידה מהן.  

הלכה המקובלת במשפט העברי ( ביהדות) היא, שאין אדם יכול להביא על עצמו ענישה פלילית. רק שני עדים יכולים להרשיעו בפלילים. למרות ריבוי המחלוקות של חז"ל בין תנאים, אמוראים, גאונים, בין ראשונים והאחרונים, אין הלכה זו נתקלת בהתנגדות כלשהיא והיא מוסכמת על כלל חכמי ישראל.

גם המשפט האמריקאי כמו המשפט האנגלי, החיל בתחילת דרכו את זכות השתיקה רק על הנאשמים במשפטם הפלילי ואט אט הורחבה תחולתם של זכות השתיקה והחיסיון מהפללה עצמית גם על עדים במסגרת ההליכים האזרחיים, לרבות בפני ועדות חקירה  למיניהן.

תוחלת חזקת החפות לובשת צורות שונות בהתאם למי שמבקש לחסות בצלו. מקובל להבחין בין עדים לבין מי שהם נשוא ההליך הפלילי – חשודים ונאשמים. עם זאת "החיסיון מפני הפללה עצמית מתרחבת גם להגנה הניתנת לעדים וחשודים במשפט פלילי, אזרחי, ולעניין הליכים חיצוניים בהם מתבקשת עדותם.

זכותו המשפטית של אדם שלא להפליל עצמו עשויה להתעורר במספר סיטואציות אפשריות. הבולטת ביניהן היא זכותו של נחקר לשתוק בעת תשאול, או זכותו של נאשם שלא להעיד במשפטו, אך אין אילו הסיטואציות היחידות בהן עשויה להתעורר זכותו המשפטית של אדם לשתוק ולא להפליל עצמו. זכות זו עשויה להתעורר אף בסיטואציה בה  נדרש אדם למסור מיטלטלין שונים לרשויות המנהל השונות, או גם כאשר נדרש הוא לשתף פעולה בבדיקות גופניות במסגרת חקירה פלילית. סיטואציה אפשרית נוספת, אשר גם בה עשויה להתעורר זכותו של אדם להימנע מהפללתו העצמית היא כאשר דורשת המדינה ממנו כי יציג מסמכים שונים, אשר קיימים ברשותו, בין אם נערכו על ידו ובין אם לאו.

הכותב: אורי דרשן הכהן  עורך דין ומגשר בישראל, בעל השכלה אקדמית  בתחומים:  LL.Bתואר ראשון משפטיםB.A - תואר ראשון במנהל עסקים,M.A   - תואר שני בפילוסופיה יהודית.  בעלים של משרד עורכי דין מכובד בישראל - בפתח תקווה. לשאלות  ניתן ליצור קשר עם עו"ד דרשן הכהן  בטלפון מס': 03-656-6667, פקס: 03-656-6668, טלפון נייד מס': 050-6684224, פייסבוק: אורי דרשן הכהן -f.                                     דוא"ל:   e-mail:  This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.    כתובת האתר:  www.darshan-law.co.il

פרטי התקשרות

 משרד:  03-6566667   
  
נייד: 050-6684224 

  פקס: 03-6566668 

  טל' חו"ל: 440-2221 (321) 1 +

  uri@darshan-law.co.il

  עקבו אחרינו בפייסבוק

 

כתובתינו: אודם 11, פתח תקווה