מעצרים

היי ידידיי .

לא אחת אנו נתקלים בחיי היום יום של אולם המעצרים בבתי המשפט , בבקשות המשטרה להאריך את מעצרו של פלוני בגין עבירה כזו או אחרת , ובתגובה אינסטינקטיבית מעין חותמת גומי נשלח החשוד למעצר למשך מס' ימים וחירותו נשללת. כאשר הכול מתנהל בחסות דוחות סודיים שמגישה

המשטרה לעיון בית המשפט. מבחינת המשטרה , הרחקתם של חשודים אלה מהרחוב היא פתרון מתבקש. וכאן המקום שבית המשפט צריך לאזן בהחלטתו עם חזקת החפות ועם זכות היסוד לחירות . שנפגעות פגיעה אנושה דווקא בעת הליכי המעצר. ומדוע ? משום שהמעצר נעשה על יסוד חשדות בלבד. בפסק דין עתיק , משנת 1895 , הזכיר בית המשפט האמריקאי משפט פלילי שהתנהל בפני הקיסר הרומאי יוליאנוס נגד אחד המושלים שסרו למרותו .המושל הכחיש את האישום נגדו , והתובע שהתקשה להוכיח פנה לקיסר בטרוניה:"אם די להכחיש – מה יהיה על האשמים " . השיב הקיסר : " אם די לטעון שהאדם אשם - מה יהיה על החפים מפשע " . אז נקבע שחזקת החפות היא עיקרון מהמדרגה הראשונה ! וידוי :בערב יום כיפור ייצגתי חשוד שהמשטרה ביקשה להאריך את מעצרו למשך 14 ימים בגין עבירה של קשירת קשר לפשע וסיוע לאחר מעשה . בעזרת האל והניסיון שרכשתי במרוצת השנים , הצלחתי לשכנע את בית המשפט שאין שוב סיבה לשלול את חרותו של אותו חשוד שייצגתי , ואם ייעצר יגרם לו עוול נוראי ונזק בל יתואר . כאמור, הבחור שוחרר לביתו כבר באותו היום . ובצדק. (להבדיל מחשודים אחרים באותו תיק ועניין , שאינני מכיר , ומעצרם כן הוארך ) . לסיום אזכיר ואומר , עצם החשד בביצוע עבירה לא מספיק לשם המעצר. צריך להינתן הסבר לסיבות שבגללן עוצרים חשוד ושוללים את חירותו, על אחת שמדובר באדם ללא עבר פלילי .