מחיקת רישום פלילי
לפני זמן לא רב ישראלי תושב ארה"ב, ששב לביקור קצר בישראל, אחרי מס' שנים, ביקש להיפגש עמי. בשיחתנו גולל את חששותיו להגיע לישראל בשל הרשעה פלילית שהוא סוחב מעברו לפני כשני עשורים, על תחושותיו הקשות שרובצות על כתפיו לאורך השנים ואות הקלון שדבק בו. החיוך חזר אל לחיו של האורח מיד לאחר ששמע שבישראל קיימת אפשרות לביטול ומחיקת רישום פלילי לאדם אשר ביצע עבירה פלילית, בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים.
רישום פלילי זהו רישום של הליך פלילי בגין עבירה פלילית שביצע אדם, שבסופה נשפט והורשע בגינה בבית המשפט. רישום זה נרשם במאגר המידע שמנוהל על ידי המשטרה. ובתנאים מסוימים מועבר לעיון גופים חיצוניים, אשר עלול לפגוע בפרנסתו של אדם, ובסיכוייו לעסוק בתפקידים או מקצועות מיוחדים ולעיתים אף יובילו לפיטורין ממקום עבודתו. לא אחת נמנע מבעלי רישום פלילי לקבל היתרי כניסה – ויזה למדינות מסוימות ואפילו לצעירים, נמנע מהם להתגייס לצבא.
התייחסות החברה לבעלי עבר פלילי, איננה אוהדת בלשון המעטה, ובעלי רישום פלילי חיים לאורך שנים רבות ברגשי נחיתות, לפגיעה בדימוי ובביטחונם העצמי. ההרשעה הפלילית מגדירה את הנאשם כעבריין והיא מלווה את האדם הבוגר כ- 17 שנים. הרישום הפלילי פוגע במוניטין של הנאשם, בקשריו המשפחתיים והחברתיים, ומשפיעה על מרבית תחומי חייו של הנאשם. ולכן, חשיבות של אי הרשעה או ביטול ומחיקת הרישום הפלילי היא בעלת ערך עליון לאדם מן הישוב.
לצד כל עבירה בה אדם הורשעה ישנה תקופת התיישנות ומשך הזמן עד למחיקת ההרשעה מהמרשם. בתום אותה התקופה רק גופים ספציפיים רשאים לעיין במידע. ביטול הרישום תלוי בזמן שחלף, בסוג העבירה במהותה ובחומרתה, בגיל המורשע, בכמות הרישומים או באמצעות בקשת חנינה מנשיא המדינה שבסמכותו למחוק או לקצר את תקופת ההתיישנות.
חוק המרשם חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א – 1981, בא להסדיר את ניהול המרשם של הרשעות, עונשים והחלטות אחרות במשפטים פליליים, ואת דרכי מסירת המידע מן המרשם. וזה לשון החוק : "המשטרה תנהל מרשם פלילי ובו פרטי רישום לעניין כל אדם שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת כאמור בסעיף 2... ואלה פרטי הרישום: הרשעות ועונשים של בית משפט או בית דין בפלילים בשל פשעים ועוונות; צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה - למעט צווים נגד מתלונן - וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה, והכל עקב עבירה; קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי; שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין; החלטת נשיא המדינה לפי סעיף 18. משעברו עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות, יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה ולא יימסר מידע עליה אלא לגופים המנויים בפרטים (ב) עד (ה) לתוספת הראשונה וליועץ המשפטי לממשלה; היו לנידון מספר הרשעות, תחל תקופת המחיקה רק משתמו תקופות ההתיישנות של כל ההרשעות שלו. מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לעניין כל דין כאילו לא הורשע.." חוק זה מביא עימו בשורה חברתית לקדם את שיקומו שלמי שהורשע על ידי איסור מסירת המידע על הרשעותיו הקודמות של אדם, ומחיקת הרשעותיו הקודמות, לאדם אחר עבור תקופות מסוימות הקבועות בחוק.
מחיקת הרשעה - כאילו לא הורשע היא למעשה סיוע לשיקום - ועשיית תשובה - של המורשע בפלילים. העיקרון הבסיסי שביסוד החוק היא שאין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה.
התורה, בספר דברים – פרשת "כי תצא", עוסקת בפירוט המצוות הרבות בן אדם לאחר בחיי היום יום. משה רבינו מחדד לאזני ישראל טרם כניסתם לארץ ישראל, במצוות העוסקות במשפט וצדק, בין היתר בנוגע לחמלה כלפי חלשים – הגר, היתום, וגם הרשע - למרות שהתנהג שלא כשורה ועבר על החוק. על פיו, אסור להעניש את הרשע יתר על המידה. וכך כתוב: "כי יהיה ריב בין אנשים, ונגשו אל המשפט ושפטום, והצדיקו את הצדיק, והרשיעו את הרשע, והיה אם בין הכות הרשע והפילו השופט והכהו לפניו, כדי רשעתו במספר, ארבעים יכנו, לא יסיף, פן יסיף להכותו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך" מכאן, שגם ששופטים מחליטים להרשיע אדם לאחר שריצה את עונשו אסור להוסיף להכותו עוד, ויש לאפשר לו לעשות תשובה ולחזור למוטב. כל מי שחטא ולקה - חוזר לכשרותו, ונקלה אחיך לעיניך, כיון שלקה הרי הוא כאחיך וצריך לחבקו ולהחזירו למוטב להשתלב בחברה.
הרעיון המרכזי בחקיקת חוק המרשם חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים הוא, שאדם, לאחר שקיבל את העונש שגזר עליו בית המשפט וריצה את עונשו בגין עוונו, יש למחוק את הרשעתו למען יחזור למוטב ויהיה ככל האדם, לקרבו, ולא להזכיר לו את מעשיו הקודמים. הכלל הוא, "ונקלה אחיך לעיניך" - כשלקה הרי הוא כאחיך. בית המשפט העליון ציטט את הרמב"ם וחז"ל בנוגע לשיקול השיקומי של החוק ומעלת התשובה: "מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו". מי שנמחקה הרשעתו ייחשב, כאילו לא הורשע.
הכותב: אורי דרשן הכהן עורך דין ומגשר בישראל, בעל השכלה אקדמית בתחומים: LL.B – תואר ראשון משפטים, B.A - תואר ראשון במנהל עסקים,M.A - תואר שני בפילוסופיה יהודית. בעלים של משרד עורכי דין מכובד בישראל - בפתח תקווה. לשאלות ניתן ליצור קשר עם עו"ד דרשן הכהן בטלפון מס': 03-656-6667, פקס: 03-656-6668, טלפון נייד מס': 050-6684224, פייסבוק: אורי דרשן הכהן -f. דוא"ל: e-mail: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. כתובת האתר: www.darshan-law.co.il
