אי מתן זכות קדימה להולכת רגל שגרמה לתאונת דרכים

האירוע שטופל על ידי משרדנו: נהג לא אפשר להולכת רגל לחצות את הכביש במעבר חציה ופגע בה. הנפגעת פונתה לבית חולים נזקקה לטיפול רפואי.

דיני התעבורה - הן למעשה ענף במשפט הפלילי ועבירה עליהם נחשבת לעבירה פלילית, הגוררת הגשת כתב אישום, פתיחה של תיק פלילי וקיום הליך פלילי, אשר עלול להסתיים בהרשעה במשפט תעבורה ובמתן פסק דין פלילי.

ישנן סיבות ונסיבות רבות בגינן נגרמת תאונת דרכים. לעניין זה קיימים שני פרמטרים חשובים, ראשית על מי חלה האשמה בתאונה, ושנית, האם מדובר בתאונת דרכים רגילה המכונה נ"ב - (תאונת נזק בלבד – אין פגיעה בגוף) או בתאונת דרכים אם נפגעים בתאונה המכונה ת"ד .

אם תהיה ענישה לקולא או ענישה לחומרא, תלויה רבות בפרמטרים שהוזכרו לעיל, כמו גם עצם היכולת של הנהג האשם להימנע מהתאונה, או במילים אחרות, מהי רמת הרשלנות הפלילית של הנהג, בגינה נגרמה תאונה זו. נהיגה בשכרות לדוגמא מהווה גורם קריטי, שכן, מדובר במאפיין המועד לפורענות, ואשר בוצע ביודעין ויכול היה להימנע מראש על ידי הנהג באופן מוחלט. עוד טרם החל ההליך המשפטי, נהג שנתפס נוהג בהשפעת אלכוהול או חומרים אסורים אחרים, לרוב, תיזקף לחובתו פסילה מנהלית (לעניין זה יצוין, כי הנהג רשאי לקיום הליך שימוע לפני פסילה, שבו יהיה רשאי לטעון את טענותיו). לרוב, במקרה של נ"ב משטרת ישראל נמנעת מהגשת כתב אישום אלא אם מדובר בפגע וברח וכיוצ"ב.

בדומה לכל הליך פלילי, גם כאן הענישה תלויה במספר גורמים כגון נסיבות התאונה, פגיעות הגוף, מידת האשם, העבר התעבורתי, נסיבות אישיות וכדומה. לדוגמא, העונש אשר יוטל על שני נהגים אשר ביצעו עבירה זהה יכול להיות שונה באופן משמעותי כאשר אחד הנהגים הינו בעל עבר תעבורתי מכביד ואילו השני בעל עבר תעבורתי קל. כמו כן, הענישה נמדדת לא אחת גם מבחינת חומרת הנזק אשר נגרם לנפגע.

מהי תאונת דרכים ? מי הוא זה נפגע בתאונת דרכים?

תקנה 144(א) לתקנות התעבורה מגדירה מהי תאונת דרכים, מהן הפעולות שעל המעורבים לבצע בשעת התאונה ומיד עם התרחשותה, בית המשפט העליון (בע"פ 299/63 בזילי נ' היועמ"ש), התעקש להבהיר את ההגדרה של פגיעה וחבלה וקבע : שהכוונה לכל נגיעה קלה בגופו של אדם בין אם נתגלעו באדם סימנים ובים אם לא, בין אם סבל מכאבים ובים אם לא, ובין אם נגרם נזק בגוף או בנפש.

להלן לשון סעיף החוק:
תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף
144. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה:
(1) יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר;
(2) בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד – (א) ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע;
(ב) יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו;
(ג) יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש;
(ד) ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים;
(ה) במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא.
(3) ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג לפי דרישתם את רשיון הנהיגה, רשיון הרכב או תעודת הביטוח ואת תעודת הזיהוי שלו אם היא נמצאת ברשותו וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם;
(4) יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את – (א) שמו ומענו;
(ב) מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו - גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול.
(5) (נמחקה).
(ב) לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן, או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו.

תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר
145. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב,
הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד,
ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או
לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר
הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת
הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג לפי דרישתם את התעודות האמורות ואת
רישיון הרכב וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.
(ב) אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים
או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית
ומיד לאחר מכן ימלאו אחר האמור בתקנת משנה (א).
(ג) היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו
לא היה במקום –
(1) ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי
הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש
שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א);
(2) יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה
הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת
אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר
ידועים לו.

חובת עזרה מצד נוהגי כלי רכב
146. נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו
עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו
בהתאם לתקנה 144(א)(2).

הודעת שוטר ודו"ח בוחן תנועה
146א. הודעת שוטר ודו"ח בוחן תנועה לענין סעיף 27 לפקודה, יהיו לפי טפסים
שבתוספת החמישית או בנוסח דומה להם; טופס כאמור יכול שיהיה חלק מטופס
אחר או בנפרד.

העונש:
הואיל ומדובר בעבירה ככל העבירות הפליליות, הרי שהעונש שיגזר על הגורם לתאונה – הנאשם תלוי בכל הנסיבות והגורמים הנוספים כגון נסיבות התאונה, מידת הרשלנות והאשמה בתאונה, סוג הפגיעה /הפציעה שנגרמה, סוג הרכב וחומרת התאונה, וכמובן העבר התעבורתי והפלילי והנסיבות האישיות. העונש שייגזר על נהג שגרם לתאונת דרכים – נ"ב – עם נפגעים בגוף, תלוי באופי העבירה וסעיפי האישום בהן הנהג מואשם. למשל: תאונה שנגרמה כתוצאה מחציית רמזור באדום או אי ציות לתמרור קיימת חובה בחוק לפסול את רישיון הנהיגה של הנהג שגרם לתאונה לתקופה של מינימום 3 חודשים. כמובן שקיימת לבית המשפט שיקול הדעת להטיל על הנאשם עונש שפחותה מזו הקבועה בחוק.
בתאונה בה נהרג אדם, יואשם הנהג – הגורם לתאונה בעבירת "גרימת מוות ברשלנות" בניגוד לסעיף 64 לפקודת התעבורה + סעיף 304 לחוק העונשין. העונש הצפוי במקרה כזה על פי החוק הינו כ- 3 שנות מאסר + פסילת רישיון הנהיגה למשך 3 שנים. ויתכן אף שיורשע אדם בעבירת "הריגה" לפי סעיף 298 לחוק העונשין והעונש הצפוי לו יכול להיות כ- 20 שנות מאסר. ( הכל תלוי בנסיבות והראיות. למשל בעבירת הריגה על התביעה להוכיח מחשבה פלילית וכו').
סעיף 38 לפקודת התעבורה )נוסח חדש( קובע : עונש פסילת מינימום של 3 חודשים על עבירות שבתוספת הראשונה והשנייה שגרמו לתאונת דרכים. למשל: נהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה.
להלן לשון סעיף החוק:
פסילת מינימום שלושה חדשים (תיקון מס' 34) תשנ"ה-1995 38. הורשע אדם –
(1) על עבירה מן המפורטות בתוספת הראשונה;
(2) על עבירה מן המפורטות בתוספת השניה, שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש;
(3) על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש, דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלושה חדשים. אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרט בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

פסילת מינימום שנה אחת 39. על אף האמור בסעיף 38, אם הורשע אדם על עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה שגרמה לתאונת דרכים ובה נחבל אדם חבלה של ממש ובשתי השנים שקדמו לאותה עבירה כבר הורשע כאמור, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנה אחת;
אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

עבירות
62. העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו;
(2) נוהג רכב בדרך קלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה;
(3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו"ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב;
(4) בהיותו נוהג רכב שדרך נהיגתו גרמה לעבירה הוא מסרב להגיד שמו או מענו או מגיד שם או מען כוזבים;
(5) בהיותו בעל רכב או מחזיק רכב או מי שהרכב בשליטתו, אינו מוסר מיד, לפי דרישתו של שוטר, ידיעה שבידו למסרה והיא עשויה להביא לזיהויו ולתפיסתו של נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה או שבדרך שימושו ברכב היה משום עבירה, אלא שאם נדרש למסור את הידיעה בכתב – עליו
למסרה תוך 15 יום מיום הדרישה;
(6) בהיותו נוהג רכב מנועי או ציבורי אינו מציג את רישיונו כשהוא נדרש לכך על ידי שוטר;
(7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כשנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב;
(8) מפיר הוראת תמרור שבדרך או אות הניתן על ידי שוטר במדים;
(9) מזייף כל סימן המשמש לזיהוי רכב או כל רישיון שניתן לפי פקודה זו, או שבמרמה הוא משנה אותם או משתמש בהם או משאילם לאחר או מניח לאחר להשתמש בהם;
(10) משנה שלא כדין רישום של טכוגרף;
(11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א.

חובתו של עובר דרך
21. (א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.
(ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –
(1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;
(2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;
(3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה;
(4) יסכן חיי אדם.
(ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה
ובמצב הדרך.

הולכי רגל במעבר חציה
67. (א) נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך.
(א1) נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, יאט את רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החצייה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, ייתן לו זכות קדימה.
(א2) התקרב נוהג רכב למעבר חצייה ובנתיב אחר האט רכב לפני מעבר החצייה, יאט את רכבו לפני מעבר החצייה האמור, ואם הרכב בנתיב האחר עצר – יעצור אף הוא; היה הולך רגל חוצה את הכביש במעבר החצייה, ייתן לו זכות קדימה.
(ב) מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד.

על אף חומרת העבירה והעונש בצידה על פי החוק, לביהמ"ש יש סמכות מוקנית לרדת מהמינימום הקבוע לעונש, בנימוקים מיוחדים שיפורטו בפסק הדין. בית המשפט נענה להפחתה בעונש, במקרים בהם המאשימה מוכנה לבוא בדברים ולהגיע להסדר מוסכם להפחתה בעונש בשל ליקוים / פגמים בראיות.

מתחמי ענישה בתביעות תעבורה – משטרת ישראל, כפי שהוצא מהמידע שנועד לשימוש מערך תובעי התעבורה בארץ וכפוף לתיקון 113 לחוק העונשין.
• תאונות דרכים חבלות קשות - גרימת חבלות אשר כפשע ביניהן לבין גרימת מוות יש לעתור למאסר. מאסר בפועל של בין 3 חודשים ועד 12 חודשי מאסר.
• פסילה בפועל של בין 40 חודשים ועד ל- 6 שנים , מאסר על תנאי , פסילה על תנאי וקנס. נסיבות שמתחשבים בהן לקביעת העונש: חומרת הפגיעה, רף הרשלנות, עבירות נלוות, עבירות חזרות, עבר תעבורתי ופלילי, סוג הרכב.
• תאונת דרכים והפקרה - עונש מינימום מאסר. המאסר בפועל של בין 3 חודשים ל- 26 חודשים. פסילה בפועל של בין שנתיים ל- 5 שנים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס. נסיבות שמתחשבים בהן לקביעת העונש: אופי הפקרה, חומרת הפגיעה, עבירות נלוות, עבירות חזרות, עבר תעבורתי ופלילי, סוג הרכב.

לרוב, אדם שיורשע בעבירת תאונת דרכים, עפ"י העבירות שבתוספת השנייה – רשלנות, בקלות ראש אי ציות לתמרור עצור או האט למשל, עם פגיעה שגרמה לנפגע חבלה של ממש ( פגיעה קלה), יפסל רישיונו לתקופה של 3 חודשים לפחות. במקרים בהם נגרם לנפגע בתאונת דרכים נזקים חמורים יותר ( פגיעה קשה), הפסילה תהיה הרבה יותר ארוכה.

יודגש לעניין חידוש הרישיון בתום הפסילה:
• נהג וותיק - בפסילה מעל שנה, צריך לעבור מבחן עיוני ומעשי- תאוריה וטסט מחדש. כלומר, כל רישיון הנהיגה מתבטל לחלוטין ועל מנת לחדשם צריך להוציא רישיון נהיגה ולעבור את כל התהליך מחדש – תאוריה וטסט.
• נהג נהג חדש - לעומת זאת, יהיה חייב הנהג בפסילה עד 3 חודשים לעבור מבחן עיוני- כלומר רק תיאוריה, ומעל 3 חודשים עליו יהיה לעבור גם מבחן מעשי – תאוריה וטסט. ולאחר חידוש הרישיון יהיה נחשב שוב במשך כשנתיים לתקופה של שנתיים.

דוגמה לטיפול במשרדנו:
נהג לא אפשר להולכת רגל לחצות בבטחה את הכביש במעבר חציה ופגע בה. הולכת הגל נפצעה ופונתה לטיפול בבית חולים. הנהג הודה בעבירה ולקח אחריות על התאונה. הוגש כתב אישום כנגד הנהג בגין אי מתן זכות קדימה להולכת רגל תוך סיכון הולך רגל ( בנסיבות מחמירות) – עבירה לפי סעיף 67 א לתקנות התעבורה, וכן נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה והתנהגות הגורמת נזק בניגוד לסעיף 21(ב)(2) לתקנות התעבורה. ( עבירה מחייבת פסילת מינימום 3 חודשים).
התביעה דרשה פסילת רישיונו בפועל לתקופה של לפחות חודש ימים + תנאי וקנס. בית המשפט קיבל את עמדת עו"ד דרשן לתביעה ורישיונו של הנאשם לא נפסל.
בית המשפט גזר על הנאשם קנס בסך 1000 ₪ בלבד. והנהג רשאי להמשיך לנהוג.

רצ"ב לעיון העתק כתב האישום + הכרעת דין וגזר הדין  - קרא עוד >>