בס"ד

חוק כרטיסי חיוב / אשראי

 

חוק כרטיסי חיוב / אשראי

השבוע, עת ישבנו יחד המשפחה והילדים במהלך "שיחת סלון", סיפר הבן המתבגר אודות הודעה שקיבל מהבנק בו מתנהל חשבונו, בדרישה להחלפת כרטיס האשראי שברשותו, מכרטיס של קטין לכרטיס בוגר,  והקשה בשאלה: מה ההבדל בין כרטיס חיוב של  נער לבן כרטיס של בוגר, ומה המשמעות השם הנרדף "אשראי" שניתן לכרטיס חיוב? ההבדל, הבהרתי לבני מחמלי, מתבטא בגובה האשראי שניתן בכל כרטיס.  והוספתי, מוטב היה להותיר את הכרטיס הצעיר ברשותך, אולם זה נוגד את הוראות "חוק כרטיסי חיוב", המוכר וידוע גם בשם: "חוק כרטיסי אשראי".

אשראי זאת למעשה הלוואה הניתנת תמורת החזרים בתוספת ריבית ( לעיתים קבועה וידועה), המשולמת על ידי הלווה למלווה. אשראי זאת מעין מתנה תוך התחייבות להחזר דבר בתמורה. 

בשנת 1986, נחקק בישראל חוק כרטיסי חיוב / חוק כרטיסי אשראי בישראל, המגדיר את מערכת היחסים בין הצרכן לחברות האשראי, ואת המסגרת המשפטית לאופן הפעולות בכרטיסי אשראי, גבולות האחריות , מהן חובותיו של הצרכן וכמובן מה הכיסויים והגנות לרבות איסור שקשור בשימוש בכרטיס. החוק מגדיר את האובליגו – תקרת ההתחייבות לשימוש בכרטיס האשראי ואת הסנקציות נגד אדם המזייף כרטיס, ועושה שימוש לרעה או הונאה באמצעות הכרטיס האשראי.

בעשור האחרון, כרטיס האשראי נחשב לאמצעי תשלום הכי מוכר, שמיש ופופולרי ביותר לביצוע רכישות עסקאות ופעולות בנקאיות /כספיות. מדובר באמצעי תשלום המשמש כתחליף לשטרות ומזומנים, בצורת כרטיס המונפק על ידי חברות האשראי, וניתן באמצעותו לערוך קניות ורכישות כמעט בכל בתי העסק ובסכומים גבוהים, מבלי לספור שטרות ומזומנים בבית העסק. השיטה פועלת כך: חברת האשראי נותנת ללקוח מעין הלוואה / אשראי  באמצעותה הוא יכול לשלם עבור המוצרים אותם הוא רוכש, בתום הרכישות, במועד שנקבע מראש בין בעל כרטיס / הצרכן לחברת האשראי, סכום "ההלוואה" - ששימש לרכישה, נגבה מחשבון הבנק של בעל הכרטיס. וכך חוזר המקרה מפעם לפעם, בתום תקופת רכישה, מידי חודש בחודשו, חברת האשראי גובה את כספה.

מלבד החיסרון שיש בכרטיס המתבטא בהוצאות גבוהות ללא שום הכרה זמנית או רגעית, קיימים יתרונות רבים לשימוש בכרטיס האשראי הבאים לביטוי באפשרות למעקב אחר ההוצאות בדרך בדיקת פירוט התשלומים, אין צורך להיסחב עם מזומנים, ניתן לבצע רכישות בסכומים גבוהים, ישנה  גמישות בפריסת ההחזרים ובתשלומים, ועוד כהנה יתרונות אשראי, הנחות ומבצעים.

הגמישות בעסקאות ורכישות בכרטיסי אשראי, מאפשר בין היתר לערוך רכישות טלפוניות או באופן וירטואלי באמצעות המחשב / האינטרנט ללא נוכחות פיזית של בעל הכרטיס או הכרטיס עצמו. זה כשלעצמו מהווה פתח להונאות ושימושים לרעה בכרטיסי האשראי, למרות שישנם אמצעי ביטחון רבים, כגון - הטבעת סמל חברת האשראי, הדפסת תמונה תלת ממדית של חברת האשראי, הטבעת קידומת של ארבע ספרות לכל מדינה, התאמת שם הלקוח לפרטי הפס המגנטי, קוד סודי ועוד. חרף זאת, תופעת גניבת כרטיסי באשראי ומעשי ההונאה בחיוב נפוצים מאוד.

הונאת כרטיס אשראי משויכת לקטגוריית עבירות צווארון לבן – עבירות מרמה, זיוף והונאה. חוק כרטיסי אשראי מסדיר את נושא כרטיסי חיוב ומסדיר את נושא העונשין בעבירות  כדלקמן: הונאה בכרטיס אשראי, גניבת כרטיס חיוב, הפצת כרטיס חיוב ללא חוזה, החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב, שימוש בכרטיס אשראי ללא כיסוי והונאה בכרטיס חיוב הינם עבירות פליליות וגזר הדין1 משתנה בהתאם למעשיו של הגנב ולנזקים שנגרם לבעל הכרטיס. במידה ולקח הגנב את הכרטיס ללא הסכמת בעליו, התכוון להשתמש בו או לתת אותו לאדם אחר בכדי שישתמש בו, יהיה גזר דינו מאסר של שלוש שנים - בהתאם סעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב.  במידה ונעשה שימוש בכרטיס בכוונה לביצוע הונאה, יהיה גזר דינו של עושה המעשה מאסר של כשלוש שנים עד חמש שנים – בהתאם לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב. במידה ונעשה שימוש במכשיר לייצור כרטיס חיוב ללא קבלת הסכמתו של בעל הכרטיס, יהיה גזר הדין מאסר של שלוש שנים - בהתאם לסעיף 18 לחוק כרטיסי חיוב.  חוק כרטיסי האשראי אף מגדיר כי על חלק מן העבירות המוגדרות תחתיו, כדוגמת גניבת כרטיס חיוב, שימוש בכרטיס אשראי ללא כיסוי והפצת כרטיס חיוב ללא חוזה - דינן כפי שנקבע בחוק העונשין- כמקובל בעבירות כגון: עבירות רכוש- גניבה, זיוף, מרמה והונאה.

קיימים סוגי אשראי שניתנים לאדם. ישנו אשראי בנקאי – הלוואה הניתנת על ידי הבנק תוך הקפדה על ביטחונות להבטחת ההלוואה, ואשראי חוץ בנקאי, הניתנת על ידי גוף חוץ בנקאי כגון חברות האשראי וחברות ביטוח למינם, המאפשרים לקיחת הלוואות ללא ביטחונות ראויים ואף סכומים גבוהים. קיים סיכון רב במתן האשראי – של העדר כושר החזר ופירעון ההלוואה, הנקרא "סיכון אשראי". ובכל זאת, לאותן חברות האשראי, יש אינטרס מובהק לעודד לקוחות לקבל הלוואה / אשראי משום שזה מקור פרנסתן של אותן החברות. האשראי הניתן לצרכן משרת קודם את חברת האשראי ולאחר מכן את הצרכן. ללא הלקוח אין לחברת האשראי זכות ויכולת קיום.

מסופר על חנווני שקיבל סחורה מבעל בית החרושת באשראי, וביום מן הימים איבד את כל רכושו עקב שריפה שפרצה בבית העסק. וכך נותר בעל חוב וללא סחורה שאת רובה קיבל באשראי. ניגש החנווני לבעל בית החרושת בבכי והתייפח כמו ילד. שנשאל לפשר הבכי, סיפר, שכל רכושו נשרף וגם אין לו כסף להשיב בגין האשראי שקיבל והוא נותר עני. ששמע בעל בית החרושת את  סיפור החנווני, נתמלא ליבו רחמים, ניחם אותו, כיבד אותו במטעמים וצייד אותו בכספים רבים לשיקום עסקיו. תהה החנווני מה פשר המעשה, והסתבר לו ההיגיון הגלום. במשך שנים רבות בעל בית החרושת התפרנס מהסחורה שמכר לחנווני ומהאשראי שנתן לו. ועתה כדי להמשיך להרוויח, עליו לשקם את החנווני שימשיך בעסקיו וכך שניהם ירוויחו- החנווני ובעל בית החרושת נותן האשראי.

בתפילת הימים הנוראים – עשרת ימי תשובה, ראש השנה וכיפור, אנו נוהגים להוסיף בתפילה את המשפט: "זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, כתבינו בספר חיים למענך אלוהים חיים". מסבירים המפרשים לפשר צמד המילים "למענך אלוהים חיים". בני האדם חבים לאל חובות גדולים. בשעה שרואה אלוהים שאנו במצב רע ובדרך לפשיטת רגל, אלוהים אינו מניח לנו ליפול, הוא תומך בנו, הוא מסייע לנו לעמוד על רגלינו ולהשתקם, ובכך הוא מאפשר לנו להחזיר לו את חובו – למענו. ולכן  בתפילה אנו מבקשים "כתבינו בספר חיים", תן לנו בורא עולם, באשראי, מעט חיים חדשים וטובים שנוכל לשלם לך עבור החובות הישנים- תן לנו את היכולת. שהרי אתה "מלך חפץ בחיים".

הכותב: אורי דרשן הכהן  עורך דין ומגשר בישראל, בעל השכלה אקדמית  בתחומים:  LL.Bתואר ראשון משפטיםB.A - תואר ראשון במנהל עסקים,M.A   - תואר שני בפילוסופיה יהודית.                             

פרטי התקשרות

 משרד:  03-6566667   
  
נייד: 050-6684224 

  פקס: 03-6566668 

  טל' חו"ל: 440-2221 (321) 1 +

  uri@darshan-law.co.il

  עקבו אחרינו בפייסבוק

 

כתובתינו: אודם 11, פתח תקווה