בס"ד

עושק וניצול קשישים

אחד מסוגי העבירות החמורות המתרחשות בעולם ונפוצות גם בישראל הינו עבירת העושק. לרוב עבירה זו מתבצעת  כלפי קשישים, חסרי ישע ואנשים עם מוגבלות שכלית. התנהגות בדרך של עושק מאפשרת לאדם להרוויח מהקורבן בקלות וללא שום מאמץ מיוחד, תוך  ניצול חולשתו של הזולת או ניצול הסיטואציה אליה נקלע הקורבן, בגללה היה  מוכן להיענות לדרישת הצד העושק ואף להתחייב לסכומים גבוהים מהמקובל בשוק.

מסופר על אדם שכד הדבש שלו נסדק, והדבש עומד ללכת לאיבוד, הציע לו חברו שנזדמן למקום ובידו כד ריק לשפוך את הדבש לכדו הריק תמורת מחצית מן הדבש, בעל הדבש הסכים להצעתו. בעניין זה נפסק,  שבעל הדבש יכול לחזור בו מהסכמתו, ואינו חייב לשלם למציל הדבש, אלא רק את דמי טרחתו ושכירות הכד, לפי עלותם הריאלי. אילו  היה כדו של המציל מלא יין, והיה צריך  לשפוך את יינו כדי להציל את דבש חברו, היה חייב בעל הדבש לשלם למציל הכד כפי שהתחייב.

מקור עבירת העושק החלה במסגרת העבירה הפלילית  ובהמשך הועתקה ובאה לידי ביטוי גם בתחום העניין האזרחי במסגרת דיני חוזים.

בחוק הפלילי, בהתאם לסעיף 431 לחוק העונשין 77,  עבירת העושק הינה ניצול מצוקתו של אדם בעל חולשה גופנית, שכלית או מפאת חוסר ניסיונו בתחום מסוים, בשעה שהעושק דורש ומקבל דבר מה שאינו מגיע לו כדין או דורש ומקבל תמורה העולה במידה בלתי סבירה עבור השירות או מהמוצר שנתן לקורבן. סבירותו של מוצר או השירות נבחן מתוך ניצול חולשתו של הנעשק מטעמי בריאות או שכלית, ומדרך התנהגותו של העושק. העונש על העובר על העבירה,  הינו מאסר 3 שנים .

בתחום האזרחי, עבירת העושק מוגדרת בסעיף 18 לחוק החוזים. במקרה בו אדם התקשר בחוזה עם אחר, תוך ניצול מצוקתו של הצד האחר או מי מטעמו יחשב הדבר כעושק. המבחן להוכחת העושק הינו תנאי החוזה הגרועים יתר על המידה. במקרה כזה רשאי הנעשק  לבטל את החוזה.

בתלמוד במסכת בבא קמא מסופר על מקרה של עושק כלפי  אדם שברח מבית האסורים והגיע לגדת הנהר על מנת לעלות למעבורת ולהימלט. הספן דרש סכום מופרז תמורת העברתו את הנהר. האסיר הנמלט נאלץ להסכים למחיר המופקע, אולם,  שהגיע לגדה השנייה סירב לשלם. נפסק בהלכה שאין האסיר חייב בתשלום כפי שהתחייב, למעט הסכום המקובל בשירותי המעבורת כפי שנגבה מכל אדם אחר שאיננו במצוקה.  

התנהגות בדרך של עושק בישראל הינה חלק מעבירות ההונאה המוגדרות בעגה המקצועית "עבירות צווארון לבן". עבירת צווארון לבן הינה עבירה פלילית הנעשית בדרך מתוחכמת, לרוב על ידי המעמד הגבוה בחברה. כגון: עובדי בנק שמועלים בכספי הבנק והלקוחות, אנשי בורסה / ברוקר – על ידי הרצת מניות, עורכי דין אשר מחתימים לקוחות על הסכמים דרקונים תוך גביית פיקדונותיהם-  לרוב קשישים  וחסרי ישע, רופאים אשר גובים תמורה עבור עבודה שממילא היו אמורים לבצע מתוקף עבודתם, ובעלי מקצוע  אחרים כגון מתווכים, סוחרים וכדומה.   המשותף לכול היא הנגישות הקיימת למצוקתו של מקבל השירות, תנאי תשלום מופרזים, וכסף קל מבלי "להתלכלך"  כמו בעבירה פלילית  "קלאסית" הדורשת מאמץ פיזי או בכוח,  כמו גניבה, פריצה או אונס.  

בשנת 1939, הקרימינולוג האמריקאי אדווין הגדיר את המושג "עבירות צווארון לבן" כעבירה שמתבצעת על ידי בעל מעמד חברתי גבוה במהלך עיסוקו המקצועי. 

קיימים מקרים מסוימים  בהם ניכר מומחיותו של בעל המקצוע ולכן אין מדובר בעושק. למשל: אדם זקוק לתרופות או לרופא מומחה, ככל שמדובר בתרופה, הוא אינו חייב לשלם יותר מהשווי האמיתי, בניגוד לכך,  כאשר רופא מומחה דורש מחיר גבוה בעד שירותיו, אין מדובר בעושק, שכן חוכמתו של הרופא היא מיומנותו האישית, והוא רשאי לדרוש עבורה מחיר גבוה. 

האיסור על עושק מוזכר במפורש במקורות היהודיים בספר ויקרא "לא תעשוק את רעך ולא תגזול..." ובספר דברים "לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך...". באופן מעשי, תיאור מעשה העושק התרחש  לראשונה כלפי אברהם אבינו על ידי עפרון החיתי בן צוער,  כמתואר  בספר בראשית – פרשת חיי שרה. לאחר מותה של שרה אשת אברהם, ביקש אברהם לרכוש מעפרון החיתי חלקת קבר במערת המכפלה שבארץ ישראל. עפרון הציע לאברהם לקבור את שרה היכן שיחפוץ וללא שום תמורה. אברהם סירב והתעקש לשלם ולקבור את שרה במערת המכפלה. עפרון נעתר לאברהם ודרש ארבע מאות שקל - "ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא, ואת מתך קבור".  בשעה שהסגיר אברהם את רצונו לרכוש את החלקה דווקא במערת המכפלה ובכל מחיר,  ניצל  עפרון את מצוקתו וחולשתו של אברהם, עשק אותו בכך שמכר לו את חלקת הקבר במחיר גבוה ומוגזם מאוד.

עבירת העושק מתבצעת לרוב על ידי המבצע תוך הסוואת המטרה או הרעיון המרכזי בבסיסה מתבצעת העסקה,  מתוך ידיעה והבנה שהקורבן הוא רשלן או חסר ישע ואיננו מסוגל להבין או לבדוק את אמיתות הטענות ועיקרי העסקה או מתוך ניצול תום הלב של הקורבן או אי הבנתו מחמת טיפשותו.  לפרקים ישנה  הסכמה בשתיקה המהווה כביכול אינדיקציה  שהקורבן הבין את מהות העסקה עליה חתם.   במרבית מן המקרים, עבירת העושק  מתבצעת מתוך ידיעה שקיים ספק רב, אם בכלל,  שהקורבן ינסה לברר ויבדוק את פרטי העסקה.

הכותב: אורי דרשן הכהן  עורך דין ומגשר בישראל, בעל השכלה אקדמית  בתחומים:  LL.Bתואר ראשון משפטיםB.A - תואר ראשון במנהל עסקים,M.A   - תואר שני בפילוסופיה יהודית.  בעלים של משרד עורכי דין מכובד בישראל - בפתח תקווה. לשאלות  ניתן ליצור קשר עם עו"ד דרשן הכהן  בטלפון מס': 03-656-6667, פקס: 03-656-6668, טלפון נייד מס': 050-6684224, פייסבוק: אורי דרשן הכהן -f.                                     דוא"ל:   e-mail:  This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.    כתובת האתר:  www.darshan-law.co.il

פרטי התקשרות

 משרד:  03-6566667   
  
נייד: 050-6684224 

  פקס: 03-6566668 

  טל' חו"ל: 440-2221 (321) 1 +

  uri@darshan-law.co.il

  עקבו אחרינו בפייסבוק

 

כתובתינו: אודם 11, פתח תקווה