זכות השתיקה
ישנם לא מעט מקרים בחדרי החקירות ובסיטואציות מסוימות בהם נוהגים בני האדם לשמור על זכות השתיקה, ולאמץ את האמרה "יש דברים שהשתיקה יפה להם". אחרים, לעומת זאת, שאינם יודעים לשלוט בלשונם, ללא מעצורים, אינם מפסיקים לפטפט ולספר בחקירתם.
זכות השתיקה היא זכות המוקנית לנחקרים ולנאשמים המבקשים שלא לשתף או לספר לגוף החוקר או השופט את מעלליהם על מנת להגן על עצמם מפני הפללתם בעבירה המיוחסת להם. עקרונית, נחקר חייב להשיב לשאלות החוקר ואסור לו לשקר, למעט מקרים בהם קיים חשש בליבו שאם ישתף פעולה ויענה לשאלות החוקר, הוא עלול להפליל עצמו בעבירה פלילית.
חל איסור לחייב את הנחקר לשתף פעולה בחקירתו. לדעת כבוד השופט העליון בדימוס - אהרון ברק, זכות השתיקה היא חלק מכבודו של האדם, אין להכריח נאשם למסור גרסה. אם זאת, דומה כי אין זה נוגד את כבוד האדם להסיק משתיקתו של נאשם מסקנות לרעתו. דומה שגם הזכות נגד הפללה עצמית היא זכות אדם הנגזרת מכבודו כאדם.
זכות השתיקה, החל עוד מהמאה ה -17 וחלו בו במשך הזמן תמורות, אשר ראו באדם צלם אלוקים, וגם אם אדם פשע, עמדה לו הזכות לא להפליל את עצמו. זכות זו קנתה לה לגיטימיות בישראל, וזכתה ליתר תשומת לב בשנת 1992, שנחקק חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו".
בשנת 1992 נפל דבר בישראל - חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לחוק זה השלכות רבות לזכויות חשודים ונאשמים בכלל, ולחיסיון מפני הפללה עצמית בפרט, בעיקר בעקבות הפגיעה הקשה שנגרמה לחשודים ולנאשמים במהלך ההליך הפלילי.
בשנת 2002 עוגנה "זכות השתיקה" בחוק סדר הדין הפלילי. מאותו רגע הוזהר החשוד שלא רק מה שיאמר מפיו עלול לשמש ראיה כנגדו, אלא שגם שתיקתו עלולה לחזק את הראיות נגדו -בהיעדר הסבר מניח את הדעת לסירוב למסירת גרסה. בית המשפט קבע לא אחת, כי סירובו של נאשם לשתף פעולה בהליכי חקירה שעשויים לתרום להוכחת חפותו, ייחשב כגילוי של התנהגות מפלילה. שתיקה בחקירה עלולה להוות חיזוק של לראיות המוצגות במשפט, עד כדי, שעצם השימוש בה מכריעה את הכף לחובת הנאשם ועלולה להוביל להרשעתו בדין. נקודת המוצא היא, שמי שאין לו מה להסתיר עונה על השאלות ופורש את גרסתו.
בארצות הברית שומרים על זכות השתיקה כזכות חוקתית נטו. בשנת 1966, נפסק בבית המשפט העליון בארה"ב, כי הודאה שנגבית במשטרה מעצור שלא הובהרו לו זכויותיו, לא תהיה ראיה קבילה במשפטו. מאז, בכל מעצר חשוד, חובה על השוטרים בארה"ב, להודיע לו על זכותו לשמור על שתיקה.
על אף זכותו של אדם לשמור על זכותו מפני הפללה עצמית באמצעות שתיקה מבחינת "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו", קיימת הפרדה בסיטואציה של השתיקה בין בחדרי החקירה להבדיל מאולם בית המשפט. שם, השתיקה יכולה לשמש כראיה נגד הנאשם.
סעיף 28 לחוק המעצרים, מחייב את קצין המשטרה להסביר לחשוד כי, הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו. וזה לשון החוק : "לא יחליט הקצין הממונה על מעצרו של אדם, על המשך מעצרו או על שחרורו בערובה, ולא יקבע את סוג הערובה, גובהה ותנאיה, בלי שיתן תחילה לאותו אדם הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שהזהירו כי אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו". הסמכות לעשות שימוש ראייתי בעצם מימוש זכות השתיקה, מצויה בהוראות החוק בסעיף 152 לחוק סדר הדין הפלילי: "הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלות בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית המשפט יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו. ובסעיף - 162 לחוק: "הימנעות הנאשם מלהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה..."
בתורה, פרשת ויקרא העוסקת בעיקר בנושא הקרבת הקורבנות על ידי הכוהנים במשכן, ישנה התייחסות בין היתר למקרה בו נקלע אדם לסיטואציה של חוטא, והוא עד לאירוע או אפילו הוא עצמו חשוד, חובה עליו לספר ולא לשמור על שתיקה, אחרת יבוא על עונשו. מתוך תפיסה של הצורך לסייע לבית המשפט לחשוף את האמת. וכך נכתב "ונפש כי תחטא, ושמעה קול אלה, והוא עד, או ראה או ידע, אם לא יגיד, ונשא עונו"
זכות השתיקה בראשיתו נועד להגן על החשוד מפני הודאה בכוח על מנת להעמידו לדין. עם הזמן הפך מושג זה כנשק שמשתמשים בו גם אלה אשר רוצים לחמוק מהאשמה. זכות השתיקה נשמרת בישראל באופן חלקי, כאשר החשוד אינו נחקר בצורה ישירה, אלא בצורה עקיפה -בשתיקה עצמה כמחזקת ראיה, ויש למשטרה סמכות להשתמש בסוגים שונים של חקירה על מנת "לשבור" את הנחקר באמצעות מניפולציות כדי שיודה ו "להוציא" ממנו אמירה אשר תסבך אותו בעתיד.
מדינת ישראל צריכה לקיים כיאות את זכות השתיקה כזכות חוקתית בשני היבטים. בשמירה על זכותו הלגיטימית של החשוד מהפללה עצמית, ומאידך לשמור על בטחונו של הציבור.
הכותב: אורי דרשן הכהן עורך דין ומגשר בישראל, בעל השכלה אקדמית בתחומים: LL.B – תואר ראשון משפטים, B.A - תואר ראשון במנהל עסקים,M.A - תואר שני בפילוסופיה יהודית. בעלים של משרד עורכי דין מכובד בישראל - בפתח תקווה. לשאלות ניתן ליצור קשר עם עו"ד דרשן הכהן בטלפון מס': 03-656-6667, פקס: 03-656-6668, טלפון נייד מס': 050-6684224, פייסבוק: אורי דרשן הכהן -f. דוא"ל: e-mail: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. כתובת האתר: www.darshan-law.co.il
