הגרלות והימורים
לפני מספר חודשים צלצל מכשיר הטלפון הנייד שברשותי ומהעבר השני של הקו הציג עצמו הדובר בשמו – איש עסקים מוכר, וסיפר, שבכל סוף שבוע נפגשים מספר מצומצם של חברים למשחק קלפים. למען התחרותיות, הוסיף הדובר, המשחק הוא על פרוטות של שקלים. ושאל בתמימות, בהעדר מקום ראוי או פנוי לסוג זה של מפגש חברים, האם משרדו יכול לשמש לעת מצוא קזינו ארעי ? במתכונת זו, הבהרתי, מדובר בעבירה פלילית של הגרלות ומשחקים אסורים.
בישראל, שימוש במקום עבודה, במשרד, אפילו בית מגורים וחצרים, בין אם מדובר במקום פרטי, ציבורי, פתוח או סגור לאנשים מסוימים, לשם עריכת משחקים בהם ישנו סיכוי לזכות בכסף או טובת הנאה אחרת, התלויה בתוצאות המשחק – בגורל ולא בהבנה והשכל, מהווה עבירה פלילית.
לא מעט ישראלים חוצים את גבולות הארץ אל מעבר לים כדי להשתתף בהגרלות והימורים בקזינו. זה גורם להם להנאה מרובה וממלא אצלם "מצברים". ככל שזה ישמע מגוחך, מלבד ההנאה מהמשחק כמו כל משחק, השתתפות בהגרלות והימורים גורמים אצל בני האדם להתרגשות ומתח על ידי הפרשת האדרנלין הגורם לשריר הלב להתכווץ במהירות רבה ובכך ממריצים את הדם ומעלים את קצב הלב. הציניקנים מצדיקים בהומור את השתתפותם בהימורים, וגורסים שההימור מחזק את שרירי הלב ובאותה נשימה יש עוד סיכוי להרוויח כסף. הפיתוי רב, למרות שהכל יודעים שהסיכוי להרוויח בקזינו הוא נמוך מאוד וכל תקוותם של המהמרים המבוסס על השקעה, כביכול נמוכה, לרווח גבוה, הוא בגדר תקווה ואשליה בלבד.
בשנים האחרונות עלו מחשבות בקרב יזמים, פוליטיקאים ועסקנים להקמת בתי קזינו חוקיים בישראל. ההצעה ירדה מהפרק בשל חילוקי הדעות. המתנגדים סברו שמשחקי הימורים הם התמכרות הרסנית, וקזינו בישראל יפגע בשכבות החלשות באוכלוסייה, ויכול להחריף את הפשע שיגרור תופעות של זנות וסמים, וראוי לשמור על מדינת ישראל נקייה וסטרילית. לעומת אלה, יש שתמכו בטענה שקזינו עשוי להניב רווחים רבים להגדיל את התיירות, המצב הכלכלי במדינה ישתפר, ניתן יהיה לסייע באמצעות הרווחים וגביית המיסים למוסדות ציבוריים ולאוכלוסיות נזקקות. הרעיון לא הבשיל לכדי מימוש והוא הוסר מסדר היום. המאוכזבים מכנים זאת צביעות. שכן, בישראל קיים היתר להימורים בדמות מפעל הפיס ומועצת ההימורים בספורט.
משחקי הימור והגרלות המותרים בישראל על פי החוק הם תחת פיקוח מפעל הפיס- לוטו ודומיו, ושל מועצת ההימורים בספורט - הטוטו. בתאריך 18/8/1968 הופצו לראשונה בישראל על ידי מפעל הפיס טפסי הלוטו, וכעשרה ימים לאחר מכן נערכה ההגרלה שהניבה רווחים גבוהים מאוד.
הכל התחיל בשנת 1948, עם קום המדינה שהאוכלוסייה בארץ גדלה ושלשה עצמה בעקבות העולים החדשים שבאו לארץ, ולא מעט מהם מבוגרים מאוד וחולים. בעיר תל אביב היה "מחסור במיטות" וציוד בבית החולים שכרע תחת העומס. ראש עיריית ת"א דאז - ישראל רוקח, העלה הצעה "לייבא" רעיון משוויץ ולערוך הגרלות בקרב האוכלוסייה, שההכנסות מהן ישמשו להקמת מוסדות בריאות ובתי חולים. בשנת 1951, ממשלת ישראל אישרה את הרעיון, שנקרא בעצתו של גזבר עיריית ת"א בן ציון ארגוב, "מפעל הפיס" מלשון: "פור" "הגרלה".
בעקבות הצלחת המיזם של "מפעל הפיס" והרווחים הגבוהים מההגרלות, שהתקיימו פעם בחודש - בימי שלישי בלבד - מבחינה סימבולית "פעמיים כי טוב", הוקמו בתי חולים ומרפאות, ניבנו ושופצו מבני חינוך. בשנת 1960, אושר רעיון הימורים נוסף, בתחום הספורט, המוכר בשם הטוטו.
בארצות הברית הגרלת הלוטו הראשונה נערכה בשנת 1964, הגרלת הלוטו בארה"ב אינה מאושרת באופן גורף, אלא, תלויה בחוקיה של כל מדינה ומדינה. העיר לאס וגס נחשבת בירת ההימורים העולמית וכמוה קיימים בתי הימורים נוספים המאושרים במדינות ואזורים מסוימים נוספים.
למעט מקרים ספציפיים לעריכת הגרלות והימורים המותרים על פי החוק, בין היתר כאלה שנתן לגביהם אישור משר האוצר או הגרלות שאינם חריגים מגדר שעשוע או בידור, האיסור בחוק העונשין מתייחס למארגן המשחק, למחזיק המקום, למנהל וכמובן לשחקן. וזה לשון החוק: "המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים... המשחק משחק אסור, דינו - מאסר שנה אחת או הקנס... המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס... המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר ששה חדשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3)".
בתנ"ך מלבד ההתייחסות לפור שאנו מכירים בחג הפורים בו המן ערך הגרלה כדי לקבוע את היום בו יושמדו היהודים, אנו מכירים היטב הגרלה נוספת בסיפור יונה הנביא שנערכה על סיפונה של האנייה בנמל יפו לשם ברח יונה לאחר שסרב להוראת ה' לנבא נבואת פורענות על נינווה. סערה שפרצה איימה להטביע את הנוסעים ולכן נערכה הגרלה לבירור מקור הקללה. יונה עלה בגורל והושלך למים. בספר במדבר – פרשת "פנחס" בה מסופר בין היתר על שכרו של פנחס שעצר את המגפה, מוזכר ציווי ה' לחלק בין השבטים את הנחלות בדרך של הגרלה. וכך נאמר: וידבר ה' אל משה... לאלה תחלק הארץ לנחלה... לרב תרבה ולמעט תמעיט... אך בגורל יחלק את הארץ.... על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט". בעבודת הכוהנים מסבירה הגמרא, היו הכוהנים רבים ביניהם מי יקריב את קורבנו תחילה, נערכה הגרלה המכונה "פייס" והזוכה בה, הוא שהקריב את הקורבן. מכאן מקור השם "פיס" בצמד המילים הידוע , "מפעל הפיס".
בישראל, מנוהלים בתי קזינו קיקיוניים במקומות שונים הפזורים ברחבי בארץ המניבים רווחים גבוהים "לאדונים" מפרי החוק, שאינם מדווחים על הכנסותיהם ולא משלמים מיסים. הקמת קזינו באילת באופן לגאלי, תביא תיירים רבים בדומה ללאס וגס, ושמורות האינדיאנים בארה"ב. בשל ייחודיות העיר, יתרונותיה והים המדהים, ישראל הייתה משגשגת מרווחי הקזינו הנאים, תהה אפשרויות תעסוקה, ויפחתו התיקים פליליים. בהתאמה בתי הקזינו הפיראטיים בחסות אירגוני הפשע, היה מתנדף ונעלם, והשוטרים היו מפנים זמנם לשמירה על הביטחון ואיכות החיים.
הכותב: אורי דרשן הכהן עורך דין ומגשר בישראל, בעל השכלה אקדמית בתחומים: LL.B – תואר ראשון משפטים, B.A - תואר ראשון במנהל עסקים,M.A - תואר שני בפילוסופיה יהודית. בעלים של משרד עורכי דין מכובד בישראל - בפתח תקווה. לשאלות ניתן ליצור קשר עם עו"ד דרשן הכהן בטלפון מס': 03-656-6667, פקס: 03-656-6668, טלפון נייד מס': 050-6684224, פייסבוק: אורי דרשן הכהן -f. דוא"ל: e-mail: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. כתובת האתר: www.darshan-law.co.il
