חוק ומשפט
מידי שבוע, באופן קבוע, כל סוף שבוע, מפורסם בעיתון מכובד ויוקרתי זה, מאמר פרי עיטו של החתום מטה המדבר על חוק כזה או אחר, על מאפייניו והשלכותיו בתחום המשפט בישראל.
בכל הליך משפטי, נשמעים מתוך אולמות בתי המשפט השונים, בחלל האוויר, ללא הרף, צמד המילים "סעיף החוק", "פסק דין" "החוק קובע" "פסק דין" "ההלכה קובעת" ועוד כהנה מונחים וביטויים שקשורים לעולם המשפט. החלטתי הפעם להבהיר על "קוצו של יוד" את תורת המשפט.
תחום המשפט הוא רחב היקף ומסורבל, העוסק במגוון נושאים ותחומים. המערכת המשפטית נבדלת ממערכות אחרות שלכאורה מאוד דומות, כמו למשל: המערכת דתית, מערכת כללי המוסר, כללי הנימוס, האתיקה ומערכות אחרות. המשותף לכל המערכות הללו ובכללם המשפט- שכולם מנסות להגיד לנו מה לעשות, למרות שלעיתים בניגוד לאינטרס שלנו הן מכוונות את הנהגותינו. המערכת המשפטית בשונה מיתר המערכות, קובע מה מותר ומה אסור, ואיננו קובע מה ראוי ומה אינו ראוי.
תפקידי החוק והמשפט מלבד הכוונת התנהגות, נועד כדי להגן על אינטרסים שונים. לשם מתן כלים ומסגרות לעשיית דברים בצורה יעילה יותר, כגון: חלוקה מחדש של משאבים ועושר או למשל, יישוב סכסוכים, שזהו אחד התפקידים המרכזיים. המשפט אינו מנוטרל מהמציאות. נורמות משפטיות לא נולדות בחלל ריק, הן נוצרו בחברה מסוימת ומשתנות כל הזמן.
המשפט הוא מערכת של נורמות וכללי התנהגות מחייבים הנאכפות על ידי המדינה. כללים אלה באים לרוב עם סנקציות בין אם במשפט פלילי בדרך של עונש- כלא, קנס וכו' או במשפט אזרחי על ידי פיצויים לאדם אחר. מה שמייחד את המשפט הפלילי הוא, שלרוב קיים איזון. מצד אחד האינטרס הציבורי שמיוצג על ידי המדינה לשמירה על הסדר ציבורי - אנשים שעשו פשעים ישלמו על פשעיהם, לעומת זכויות הפרט – זכות הנאשם, וזכויות הקורבן. איזון זה יוצר את המתווה הכללי של ההליך הפלילי. ההליך האזרחי לעומת זאת, מקיף את כל מה שקשור במשפט הפרטי, שמתגלגל לפתחו של בית המשפט. כל תביעה של אדם את האדם האחר. לרוב מדובר בעניין כספי.
המגמה של בתי המשפט בישראל היא להסתמך על המשפט האמריקאי, לאמץ נוהגים של משפט זה, במקרים מסוימים המחוקק מייבא אלמנטים מדיני חברות האמריקאים.
בתחילת המאה ה- 17 התרחשה הגירה של האנגלים בעיקר לאמריקה הצפונית. עם הזמן מרכז הכובד המשפטי והתרבותי בארה"ב עבר לקו האנגלי אשר ניסו להכיל את המשפט האנגלי באמריקה. בשנת 1789 ארה"ב אישרה את החוקה האמריקאית שהופכת למסמך משפטי עליון בארה"ב .
בשיטת המשפט בישראל, קיימים מאפיינים הלקוחים מהשיטה האנגלו אמריקנית - תקופת השלטון הבריטי, ומאפיינים הלקוחים מהתקופה העותומנית, אך ישנם אף מאפיינים אשר ייחודיים לשיטת משפט הישראלי ולא מעט הלקוחים מהמשפט העברי.
מקובל לדבר על שיטת המשפט הישראלית החל מהמשפט העותומאני. המשפט העותומאני שהיה ב- 400 שנה בארץ, היה משפט דתי, רוב רובן של הוראות המשפט העותומאני התבססו על המשפט הדתי – המוסלמי הסוני. הענישה בחוק העותומאני הייתה באמצעות עבודות פרך. בשנת 1936 יצאה פקודת החוק הפלילי שהכילה את התיקונים לחוק העותומאני. עם כניסת האנגלים ובמרוצת השנים, התגלו חסרים ונערכו עברות שלא היה להם מענה, בעקבות זאת ערכו שינויים בחוק. התפתחות המשפט בישראל החלה בתקופה המנדטורית שביהמ"ש האנגלי לא יכול לפצות ילדה אנגליה על נזק והיה צורך לייבא חוקים רלוונטיים מאנגליה על מנת שהפיצוי יהיה חוקי. ב- כ"ט בנובמבר, 1947 הסתיים המנדט הבריטי, ובשנת 1948 עם הקמתה של מדינת ישראל, חוקקה המדינה את פקודת סדרי השלטון והמשפט, שאימץ את גישת האנגלים שהיה קודם.
בארץ יש גם מערכת משפטית כללית וגם התמחותי אשר מתמחות בתחום ספציפי. אחד המאפיינים של ביהמ"ש הוא שיש מדרג של בתי משפט והסתמכות על תקדים מה שמוכר בעגה המשפטית "פסק דין מנחה". מדרג בתי המשפט ועקרון התקדים המחייב הולכות יחד. עקרון התקדים המחייב קובע כי פסיקה של בית המשפט גבוהה יותר מחייבת את הערכאות שמתחתיה. כך, שתקדים ניתן בבדרך כלל מבית המשפט העליון כלפי למטה. יחד עם זאת ישנו בישראל בית המשפט הגבוה לצדק. המהווה קדקוד הפירמידה, המשמש כבית דין יושר.
בתורה, נושא החוקים והמשפטים מופיע לראשונה בספר שמות – פרשת "משפטים" המתחילה במשפט: "אלה המשפטים אשר תשים לפניהם". פרשה זו עוסקת בעיקר ברשימה ארוכה של חוקים בתחום של בין אדם לחברו, בנושאים של אלימות ונזקין ותחומים אחרים אותם מוסר משה לבני ישראל. ובסוף הפרשה ישנו התייחסות בעניין החוזי - הסכם – ברית בין אלוהים לבני ישראל . בדומה לזה, בפרשת בחוקותיי – ספר ויקרא, ישנם מערכת כללים שבה עיקר הפרשה עוסקת בברכות וקללות ובשכר ועונש לגבי אלה שלא שישמרו את המצוות. " אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו, ועשיתם אותם, ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה ייתן פריו".
הנורמה המשפטית המוכרת ביותר בימינו נקראת החוק. והחוק המשפטי הוא החוק הנורמטיבי במובן שמכוון התנהגות ואומר מה לעשות מבחינת המשפט. נקודות האיזון בשיטת המשפט הישראלי היא לשם הסדר הציבורי. הפעלת הליך פלילי צריך לקבוע שהעברה נעברה, מעל לכל ספק סביר. לאחר מכן מרשיעים בהליך הפלילי ויש אלמנט של עונש. בהליך האזרחי, חברה ששואפת להתקיים לאורך זמן חייבת להגן על מוסד ההבטחה. חברה בא אדם מבטיח לעשות משהו, ולא מקיים לא יכולה לשרוד. על החברה לאכוף זאת בדרך של משפט.
הכותב: אורי דרשן הכהן עורך דין ומגשר בישראל, בעל השכלה אקדמית בתחומים: LL.B – תואר ראשון משפטים, B.A - תואר ראשון במנהל עסקים,M.A - תואר שני בפילוסופיה יהודית. בעלים של משרד עורכי דין מכובד בישראל - בפתח תקווה. לשאלות ניתן ליצור קשר עם עו"ד דרשן הכהן בטלפון מס': 03-656-6667, פקס: 03-656-6668, טלפון נייד מס': 050-6684224, פייסבוק: אורי דרשן הכהן -f. דוא"ל: e-mail: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. כתובת האתר: www.darshan-law.co.il
