בס"ד

עבירת הצתה

בשבועות האחרונים אירועים קשים התרחשו במדינת ישראל בעקבות הצתות ברחבי המדינה שהתפשטו עד לכדי נזקים רבים ברכושם  של האזרחים שיצאו בבוקר לעיסוקם ולא יכלו לשוב חזרה אל בתיהם משום שהבתים עלו בלהבות והאש כילתה את האזור כולו. מדובר בשריפות בשטחים פתוחים ובשטחים אורבניים בזיכרון יעקב, חיפה, ואיזור ירושלים.

עבירת הצתה על רקע פלילי מוגדרת בסעיפים 448 ו- 449 לחוק העונשין – 77. העובר על העבירה על פי החוק, דינו 15 שנות מאסר.  העונש על הצתה כלפי רכוש השייך למדינה – באתר טבע, בצמחיה ו/ או במטרה לפגוע באדם – "בבטחת דריה סביבה", הינו מאסר  20 שנה.

החוק בישראל מבדיל בין סוגי קטגוריות של הבערת אש. למשל: הבערת אש מתוך רשלנות ולא בכוונה תחילה נחשבת עבירה קלה, ולכן, העונש רק 3 שנות מאסר. הבערת רכוש פרטי על ידי בעליו, אינו מקים עבירה פלילית ואדם כזה לא יואשם בעבירת הצתה.

לא מעט שריפות  נגרמו בישראל כתוצאה מרשלנותם של בני אדם. למשל: מדורות שלא כובו, או רתכים שגצים מעבודתם עפו וגרמו ללהבה, ואפילו חקלאים שהבהירו שאריות גזם ולא דאגו לכבותם. גורמי שריפה אלה בתוספת רוח ויובש מעט עלולים להוביל להתפשטות האש, במיוחד באזור צמחייה צחיחה, וממנה התפזרות הלהבות למבני מגורים ופגיעה באנשים.

אחת הדוגמות המוכרות שידע העולם בנושא  פגיעות מאש עקב רשלנותם של בני אדם, אירעו בשיקגו שבארצות הברית בשנת 1871. שם התרחשה שריפה גדולה שפרצה שלא במזיד על ידי גברת במהלך חליבת הפרה. העששית של הגברת  נפלה והציתה את האסם. התעלמותה של הגברת והמשך התעסקותה בחליבת הפרה, מנעו ממנה להבחין בהתפשטות האש שגרמו להרג רב של אזרחים ואסון רב ממדים. דוגמה נוספת,  התרחשה בלונדון קודם לכן – בשנת 1666,  שם האש בערה בעקבות רשלנותו של אופה שגרמה לשריפה וחריכת עיר שלמה.

הצתה מכוונת מוגדרת בחוקי מדינת ישראל כעבירת פשע. הבערת אש במזיד לשם פגיעה באדם, רכוש, טבע וצמחייה,  זוכה בבתי המשפט בישראל להחמרה בענישה מרתיעה. בתי המשפט גוזרים על המורשעים בדין במקרים כאלה  עונשים חמורים של מאסר בפועל  לתקופות ממושכות.   

עבירת ההצתה קיבלה ביטוי באחת מפסקי הדין בישראל, בה נאמר, כי עבירות ההצתה הפכו חזון נפרץ ודרך נפוצה להביע חוסר שביעות רצון, בצד גילויי אלימות אחרים, וזאת במקום ניסיון אמיתי וכן ליישב מחלוקות כבני תרבות.

בשנים האחרונות ניכרת נטיית בעולם המוסלמי הקיצוני, לעודד הצתות בשטחי מדינת ישראל ולגרום לנזקים כלכליים כחלק מפעולות טרור.  אחת מפעולות לפגיעה במדינת ישראל הינה באמצעות הבערת המדינה - "אינתיפאדת אש" כלפי אזרחי מדינת ישראל, בדרך של פגיעה כלכלית, מוראלית, ואפילו פגיעה בגוף ובנפש,  באמצעים פשוטים וקלים, ללא הכנה מיוחדת  או סיכון רב,  ואפילו בשלט רחוק. 

ייחודה של עבירת ההצתה וחומרתה תלויה בעיקר בתוצאות ביצוע העבירה. בעבירת הצתה גלום חשש לפגיעה בחיי אדם ורכוש עד לכדי הרס מוחלט של הנכס. החומרה באה לידי ביטוי בשעה  שישנם ראיות של כוונה תחילה ותכנון מוקדם לביצוע ההצתה,  על מנת לסכן חיי אדם ורכוש, ולפגוע באינטרסים ציבוריים. לא מתוך רשלנות, אלא מתוך כוונה מיוחדת של המצית לפגוע בנכס של המדינה, של הצמחייה, של דרי הבית, ומתוך  מודעות לאפשרות של פגיעה כזו.

אחד האירועים ההיסטוריים של ניסיון הצתה בעל אופי זדוני ואכזרי - שריפת אדם, המוכרים  מתוך המקורות היהודיים, היה במקרה של אברהם אבינו עם נמרוד –נינו של נוח, שביקש להשליך את אברהם אבינו לכבשן בשל סירובו לסגוד לאלילים. 

מסופר על נמרוד נכדו של חם בנו של נח שהיה גיבור ואיש ציד. נמרוד נודע בגבורתו וכולם חששו מפניו. גאוותו של נמרוד גברו על חכמתו, שחשב עצמו לאל ואנשיו היו משתחווים לו. אברהם אבינו סירב להאמין ולצדד בדרכיו של  נמרוד שהחל לכפור באלוהים, והתעמת עמו בשעה שהכריז  באמונתו בקדוש ברוך הוא.  בשל התנהגותו של אברהם ציווה נמרוד להשליך את אברהם לאש ולהציתו. בדרך נס ניצל אברהם מהאש. כך מסופר ומתואר הנס: "בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך הכבשן האש, אמר המלאך גבריאל (המלאך המכונה "שר האש"), לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, ארד ואצנן את הצדיק מכבשן האש, אמר לו הקב"ה אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו, נאה ליחיד להציל את היחיד". נוכח הנס המופלא, העם האמין באלוהים.

מאז ומעולם עבירת ההצתה נחשבה כמסוכנת ביותר. משום הפוטנציאל ההרסני שבה. לאחר שליחת אש בנכס לא ניתן לדעת לאן תתפשט האש ובמי תפגע. כבוד השופט ריבלין תיאר זאת כך: "לא בכדי קבע לה המחוקק עונש מאסר מן הגבוהים שבסולם הענישה, חמש עשרה ועשרים שנה בשל הסכנה הרובצת לפתח, בגינה, שראשית הגפרור ואחריתה עלולה להיות שערי מוות..  שיודע אתה את תחילתה ואין אתה יודע את סופה..."

גישתו העקבית של בית משפט בישראל  באשר לרמת הענישה בגין הצתה היא, ככלל, יש להתייחס בחומרה לעבירה זו ולהשית עונשי מאסר לריצוי בפועל על מבצעי העבירה באופן שיבטא את שיקולי הגמול והרתעת הרבים יחדיו. מהטעם הפשוט: " מי שמתיר לעצמו לסכן בדרך זו רכוש וחיים.... עשוי להוסיף לסכן את זולתו גם בנסיבות אחרות...."

הכותב: אורי דרשן הכהן  עורך דין ומגשר בישראל, בעל השכלה אקדמית  בתחומים:  LL.Bתואר ראשון משפטיםB.A - תואר ראשון במנהל עסקים,M.A   - תואר שני בפילוסופיה יהודית.  בעלים של משרד עורכי דין מכובד בישראל - בפתח תקווה. לשאלות  ניתן ליצור קשר עם עו"ד דרשן הכהן  בטלפון מס': 03-656-6667, פקס: 03-656-6668, טלפון נייד מס': 050-6684224, פייסבוק: אורי דרשן הכהן -f.                                     דוא"ל:   e-mail:  This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.    כתובת האתר:  www.darshan-law.co.il

פרטי התקשרות

 משרד:  03-6566667   
  
נייד: 050-6684224 

  פקס: 03-6566668 

  טל' חו"ל: 440-2221 (321) 1 +

  uri@darshan-law.co.il

  עקבו אחרינו בפייסבוק

 

כתובתינו: אודם 11, פתח תקווה