ערעור משפטי
השבוע במהלך דיון בערעור, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, היה עצוב לשמוע את קולה של השופטת המלומדת, עתירת הניסיון- שנים על כס המשפט, שמתרצת את כוונתה לדחות את הערעור בטענה שאם הערעור יתקבל יהיה עליה לחלוק על פסיקת השופט בערכאה הנמוכה.
במדינת ישראל, בית משפט של שנת 2017, שופטת ותיקה, איננה רוצה לשבור את החלטתו ופסיקתו המוטעית של קולגה, גם במחיר רמיסה גסה של הצדק והאמת. בסופו של דיון חרף נזיפותיה הקשות של השופטת בצד שמנגד אשר נהגו לדבריה כלפי המערער, לא בצדק וחוסר אחריות לפי הגדרתה "בשיטה מסריחה", עמדה על דעתה כבוד השופטת ודחתה את הערעור.
במדינת ישראל קיים הליך במסגרתו ניתן לאחד הצדדים בהליך המשפטי שאיננו מסכים לפסיקת בית המשפט, לערער על ההחלטה לערכאה גבוה יותר מזו שהתנהל הדיון. במסגרת הערעור בית המשפט לערעורים יכול לקבל את הערעור ואפילו רק את חלקו, יכול לפסוק בהתאם לטענות המערער בין אם החלטתו של השופט בערכאה הראשונה – בית המשפט הראשון, היה שגוי ומוטעה, ביחס לעונש, לפסיקה, להרשעה, ואף לשנות את ההחלטה גם מטעמים טכניים וכמובן לגבי מהות טענות העדים, ובית משפט בערעור יכול לבטל פסק דין, לתת פסק דין אחר או שונה.
בארצות הברית ישנה רגישות גבוהה לזכויות אדם. הצורך בערעור על הערכאה הנמוכה בארצות הברית נבע בעיקר לאור קיומו של עונש המוות, והחשש הקיים שבהרשעה מוטעית יומת חף מפשע. במדינת ניו יורק, ישנו עיקרון בסיסי שכל החלטה שיפוטית חייבת בחינה נוספת וחובתו של בית המשפט של הערעור לבחון משפטית ועובדתית את ההחלטה של הערכאה הדיונית הקודמת.
בישראל, בדומה לכל מערכת היררכית אחרת במדינה, בית המשפט העליון הוא הסמכות הגבוה, הקובעת, והמנחה לבתי משפט האחרים שמתחתיו – בית משפט מחוזי והשלום, והמערער רשאי לתקוף החלטה – עובדתית, משפטית וראייתית, באמצעות ערעור על פסיקת בית המשפט הנמוך.
על פי החוק, בית המשפט לערעורים רשאי לדחות את הערעור גם אם קיבל את הטענה שנטענה בבקשת הערעור וזאת בהנחה שבית המשפט סבור שלא נגרם עיוות דין. להוציא מקרה של עונש מוות, בו חל ערעור אוטומטי גם אם הנאשם עצמו לא ערער.
בפסק דין משנת 2008, שופט בית המשפט העליון לשעבר, אליקים רובינשטיין, הבהיר את הסיבה המרכזית בצורך לערכאת ערעור, אשר נועדה לתקן טעויות שנפלו במשפט. "מקורה של הזכות לערער נעוץ, בין היתר, בתפיסה כי החלטה אנושית עלולה להיות שגויה, וכמוה גם החלטות שיפוטיות. הערעור מהווה מעין רשת ביטחון ומערכת בקרה המקטינים – אף כי לא בהכרח מונעים – פגיעה בבעלי דין".
זכות הערעור בחוק שונה במהותו בין ההליך הפלילי לאזרחי. ובכל הליך וערכאה החוק מאפשר מנגנון של בקורת באמצעות הערעור ומתן הזדמנות נוספת לבעלי הדין לתקן עוול שנגרם בהליך הקודם. וזה לשון החוק: "בית המשפט רשאי, בפסק דינו, לעשות אחת מאלה: לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין של הערכאה הקודמת או לבטלו וליתן אחר במקומו, או להחזיר את המשפט עם הוראות לערכאה הקודמת; קיבל בית המשפט את הערעור כאמור, רשאי הוא להטיל על הנאשם כל עונש הערכאה הקודמת הייתה מוסמכת להטיל, בין אם הנאשם החל לשאת את העונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו; לדחות את הערעור; ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שהערכאה הקודמת הייתה מוסמכת לתתה"
בגמרא - מסכת בבא בתרא, הכלל הוא שאין צורך בערכאת ערעור, מתוך תפיסה והנחה שבית הדין, טרם פסיקתו, בירר ובדק היטב את הסוגיה והאירוע שהובא בפניו, ואת הפרטים והעובדות לאשורן, וממילא אין משמעות או צורך בערכאת הערעור לשנות קביעה שנבדקה לעומק. למען הזהירות ולשם מניעת טעויות נקבע, שאין דנים בדן יחיד אלא לפחות על ידי שלושה דיינים, בדיני נפשות יושבים בדין עשרים ושלושה, ולעיתים יותר מזה - סנהדרין גדולה של שבעים דיינים.
אחד הנימוקים שניתן להבין התנגדות ודחיית ערעור הוא הצורך לשמור על יציבות ההליך המשפטי ולמנוע סרבול המערכת המשפטית. מסתמן, שרובם של השופטים בישראל, בימינו, גם אם אינם נמנעים לנבור ולברר את העובדות במהלך הדיון בערעור, הם מתעצלים לכתוב פסקי דין מנומקים, וחמורה עוד יותר המגמה אצלם, לא לסתור את פסיקתם של עמיתם למקצוע.
בתורה, איננו מוצאים במפורש את נושא הערעור. ובכל זאת, ניתן להבין מתוך ההתרחשויות, שבמקרה שאין פתרון הולם ניתן להעלות שלב, לסמכות גבוה יותר, לקבלת מזור לבעיה.
בספר דברים – פרשת דברים, בו מסופר על משה שמזכיר לבני ישראל את עברם, וסוקר בפניהם את החוקים שעליהם לקיים, מיד עם כניסתם לארץ הקודש, ואת המערך השיפוטי הקשה שהוא נאלץ לשאת, בין היתר, לפתור לבדו את בעיותיהם ומריבותיהם. בעצת יתרו חותנו, משה ממנה מערך שיפוטי שאליו יועבר הנטל ממנו לאחרים, רק הבעיות הקשות שלא ימצאו להן פתרונות, יועברו לפתחו לקבלת הכרעתו. וכך כתוב: "ואצוה את שפטיכם, בעת ההיא לאמור: שמע בין אחיכם ושפטתם צדק, בין איש ובין אחיו ובין גרו...והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו. ואצוה אתכם, בעת ההיא, את כל הדברים, אשר תעשון"
אם נחשוב על האמת, אין אדם חף מטעויות וגם שופטים הם בני אדם וגם הם סוטים לא אחת מן הדרך, שלא בכוונה, סטייה שלפרקים בעדר ערכאת ערעור יכולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים. לעיתים, יש צורך בהבהרת החוק באמצעות פסק דין וקביעת נורמה קובעת. במקרה של ערעור ניתן יהיה לחדד את חוסר הוודאות. ביקורת שיפוטית באמצעות ערעור תימנע זחיחות דעת.
הכותב: אורי דרשן הכהן עורך דין ומגשר בישראל, בעל השכלה אקדמית בתחומים: LL.B – תואר ראשון משפטים, B.A - תואר ראשון במנהל עסקים,M.A - תואר שני בפילוסופיה יהודית. בעלים של משרד עורכי דין מכובד בישראל - בפתח תקווה. לשאלות ניתן ליצור קשר עם עו"ד דרשן הכהן בטלפון מס': 03-656-6667, פקס: 03-656-6668, טלפון נייד מס': 050-6684224, פייסבוק: אורי דרשן הכהן -f. דוא"ל: e-mail: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. כתובת האתר: www.darshan-law.co.il
