חוק יום העצמאות של מדינת ישראל
יום העצמאות למדינת ישראל, הוא יום מיוחד מאוד עבורי, הוא יום מיוחד לכל העם היהודי באשר הוא. ביום העצמאות, אנו חוגגים ומחזקים את הקשר בין כל חלקי העם בעלי אותה המורשת, ובין העם לארץ ישראל. ישראל גודלת ומתבגרת, ישראל כבר בת 69 שנה.
מקור יום העצמאות, אינו מהתורה ולא מדרבנן- חכמים- חז"ל, איננו לובש סממנים דתיים או תפיסה ותרבות ספציפית. יום העצמאות הוא מועד שמחה שנקבע על ידינו - על ידי העם, בדורנו, ובזכות גיבורינו ולוחמנו שחלקם לצערנו כבר אינם אתנו בין החיים – יקירנו חרפו נפשם במלחמות ישראל לתקומת ארץ ישראל לעם ישראל. ה' באייר תש"ח – 14.5.1948, ראש ממשלת ישראל דאז- דוד בן גוריון, הכריז על הקמת מדינת ישראל בארץ ישראל - מדינת היהודים.
לעולם לא יחל יום העצמאות ללא ציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יום קודם ב- ד' אייר. יום הזיכרון הוא יום אבל לאומי בו מציינים בטקסים רבים – מתייחדים ומנציחים את זכרם של חללי צה"ל, לוחמי המחתרות, כוחות הביטחון ופעולות האיבה, שנפלו במלחמה למען תקומת ישראל והמשך קיומה של מדינת ישראל.
בשנת 1799, נפוליאון בונפרטה שהיה מפקדה של הרפובליקה הצרפתית, שלח מכתב אל האומה היהודית בארץ ישראל, בו הוא הציע את גאולת אדמת ישראל. במכתבו ציין נפוליאון: עם ישראל היא אומה ייחודית, שבמשך אלפי שנים תאוות הכיבוש והרודנות שללו ממנה את זכויותיה באדמת אבותם – ארץ ישראל. עליהם לכבוש את אדמת ישראל ולקחת את כל שנלקח מהם ולשמור עליה מפני הבאים אליה ולהישאר אדוניה. "קומו הראו שכוחם המוחץ של מדכאיכם לא פגע בגבורתם של צאצאי הגיבורים... וכי אלפיים שנים בהם התייחסו אליכם כאל עבדים לא הצליחו לשבור את רוחכם. חושו ! זהו הרגע, אשר ייתכן כי לא ישוב במשך אלפי שנים, לדרוש את השבת זכויות האזרח שלכם בין תושבי העולם, אשר נמנעו מכם באופן מביש במשך אלפי שנים, את קיומכם המדיני כאומה בין האומות, ואת זכותכם הבלתי מוגבלת והטבעית לעבוד את השם אלוהיכם בפומבי ולדור ודור".
יום העצמאות, הוא יום שמחה על שזכינו לעצמאות בארץ חלב ודבש, ארץ שלא חסר בה מאומה, ארץ מלאה כל טוב. ארץ עם תרבות, ארץ שיש בה אויר הרים צלול, ים ומדבר, אתרי תיירות, מקומות בילוי ופנאי, מסעדות עם טעמים נפלאים של מגוון תרבויות ועדות, ארץ של אנשים ותושבים מדהימים, קיבוץ גלויות מכל קצוות העולם שהתמזגו ויצרו שפה משותפת אחת.
יום העצמאות הוא יום "שבתון". לא עובדים, מותר ליסוע ולהדליק אש, ונוהגים להדליק מנגל לצורך ברביקיו וליהנות מהמטעמים. רבבות אנשים יוצאים לרחובות בריקוד ומחולות, צופים במופעים של מבחר אומנים בבמות ציבוריות, מכים בפטישים מפלסטיק, משפריצים ספרי שלג, חוגגים, שותים ומשתטים, נהנים ממופעי פירוטכניקה של זיקוקי דינור צבעוניים ומרהבים.
חזון מדינת היהודים בארץ ישראל, הגה לראשונה תאודור הרצל, בשנת 1897. בהצהרת בלפור – 1917, ניתן תוקף בין לאומי לקשר ההיסטורי בין העם היהודי לתקומה בארצו. בכט' בנובמבר – 29.11.1947, עם הכרזתה של עצרת האו"ם על זכותה הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית, וחלוקת ארץ ישראל לשני העמים ערבים ויהודים.
"חוק יום העצמאות, תש"ט - 1949", נחקק לראשונה בחודש אפריל 1949. בחוק זה עוגן יום חג למדינת ישראל. לשון החוק: "הכנסת מכריזה בזה על יום ה' באייר כעל "יום העצמאות" שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה... יום העצמאות יהיה יום שבתון. ראש המשלה מוסמך להורות הוראות בדבר הנפת דגלים וקיום חגיגות- עם ביום העצמאות". בכל נושא הנפת הדגלים במוסדות במקומות ציבוריים, בבתים פרטיים, ובטקסים הרשמיים, רשאי ראש הממשלה המכהן לקבוע או לשנות ולתת הוראות.
בעולם כולו מציינים את ימי העצמאות באמצעות טקסים והעברת מסרים ערכיים קולקטיביים להפגת האחדות והסולידריות. בטקסים אלה, לרוב, מציינים את עברה של האומה ואת זהותה. ארצות הברית ציינה את יום עצמאותה הרשמי לפני כ-240 שנה, ביום 4 ליולי 1776. מאז, דפוסי הפולחן ואופי חגיגות יום העצמאות של ארה"ב, הוא באמצעות טקסים ממלכתיים ונאום הנשיא, מפגני ראווה, חגיגות, מסיבות, הנפת דגלים וזיקוקי דינור.
בתורה, עצמאותם של בני ישראל החלה כבר מיציאתם מעבדות מצרים לחירות, והפיכתם לעם. עצמאות העם היהודי בארץ ישראל מוזכר בין היתר בספר דברים – פרשת ניצבים. בפאתי ארץ ישראל, בטרם נפרד משה מעם ישראל, לפני כניסתם לארץ, משה מודיע לעם, כי הברית בינם לבין אלוהים הוא לשמור על מצוות האל, ובתמורה הוא יברך אותם שישבו בארץ ויזכו בכל טוב הארץ לאורך כל הדורות. "ושבת עד- ה' אלוהך, ושמעת בקולו, ככל אשר אנוכי מצוך היום .... והביאך ה' אלוהיך, אל הארץ אשר ירשו אבותיך, וירשת, והיטבך והרבך, מאבותיך...והותירך ה' אלוהיך בכל מעשי ידיך, בפרי בטנך ובפרי בהמתך לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך".
מערכת היחסים במדינת ישראל סבוכה מאז הולדת המדינה. עדיין קיימים חילוקי דעות רבים בין מגוון הציבור שחיי בארץ - וויכוחים, יחסי סלידה או חיבוב, דתיים וחילוניים, ובוודאי הדברים אינם במושגים של שחור או לבן. ישראל בשלבי התהוות, טרם הגיעה לקו הגמר, עדיין בתהליך צמיחה. על ישראל לפעול לחיזוק וביסוס המדינה כיהודית ודמוקרטית. אין חובה להיות יהודי כדי להיות ישראלי, יש חובה להיות אזרח נאמן לארץ ישראל. כי... אין לנו ארץ אחרת !
הכותב: אורי דרשן הכהן עורך דין ומגשר בישראל, בעל השכלה אקדמית בתחומים: LL.B – תואר ראשון משפטים, B.A - תואר ראשון במנהל עסקים,M.A - תואר שני בפילוסופיה יהודית. בעלים של משרד עורכי דין מכובד בישראל - בפתח תקווה. לשאלות ניתן ליצור קשר עם עו"ד דרשן הכהן בטלפון מס': 03-656-6667, פקס: 03-656-6668, טלפון נייד מס': 050-6684224, פייסבוק: אורי דרשן הכהן -f. דוא"ל: e-mail: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. כתובת האתר: www.darshan-law.co.il